מדהים קשה לומר. אכן מחקר שעשוי בצורה טובה ופורסם בעיתון טוב, אבל כפי שאמרת בעצמך, לא ללכת שולל שכן מדובר במחקר תצפיתי בלבד. שוב מאלה שחשופים לערפלנים בעת האנאליזה.
מבחינת התוצאות, בניתוח נתונים רציף צריכת חלב גבוהה יותר נמצאה קשורה לכל מה שהחוקרים בדקו מבחינת תחלואה ותמותה: סך הכל, סרטן, קרדיוואסקולר, סך שברים, שבר צוואר הירך. אנסה בהמשך להעביר את הטבלה לכאן. לשאלתך לגבי סך התמותה ממה היא נבעה, החוקרים ציינו שהם עשו אנאליזה בקרב אותם אנשים ללא שברים, כך שניסו לנטרל את הערפלן הזה.
חשוב להדגיש שהתוצאות הללו נצפו רק לגבי חלב ולא לגבי מוצריו. לגבי חלב מותסס (מוצרי חלב) נמצא קשר הפוך – צריכה גבוהה יותר, תמותה נמוכה יותר.
עוד נקודה מעניינת, למרות המוניטין של השבדים כצרכני חלב ומוצריו, רוב רובה של אוכלוסיית המחקר צרכה כמות נמוכה של חלב. (בקרב הנשים: כ- 23,000 שתו 1-2 כוסות חלב ליום לעומת כ- 5000 ששתו 3 כוסות ומעלה).
החוקרים מציינים את האפשרות לסיבתיות הפוכה: צריכת חלב גבוהה יותר בקרב אלה שסבלו מאוסטיאופורוזיס ולכן יותר שברים בקרבם, אבל מציינים גם כי היא לא סבירה כי אנשים עם הסטוריה משפחתית של אוסטיאופורוזיס לא צרכו יותר חלב ומוצריו במחקר הנוכחי. כפי שנאמר בתקציר שפורסם כאן, החוקרים תולים את ההבדל בתכולה שונה של לקטוז אך בעיקר גלקטוז בחלב ומוצריו. ומציינים את תכונתו של הגלקטוז לעורר לחץ חימצוני.
את ההסתיגויות של החוקרים מהתוצאות שלהם הזכירו קודם בתקציר ואין טעם לחזור עליהן. רק אומר במאמר מוסגר, שצריכה מוגברת של חלב ומוצריו קשורה באופן מאד ברור לגדילה, בעיקר עד גיל 5 ובגיל ההתבגרות. לא נימצא קשר בין צריכת מוצרי חלב ומניעה שניונית של אוסטיאופורוזיס.