השפעות בטא גלוקן ממקור של שיבולת שועל על מדדי בריאות
מאת גיא שלמון – דיאטן קליני ופיזיולוג
מבוא
שיבולת שועל (Avena sativa) היא דגן עשיר ברכיבי תזונה מגוונים [1], בהם סיבים תזונתיים, חלבונים צמחיים כגון Avenalin, Prolamine ו-Avenin, וחומצות שומן בלתי רוויות. בנוסף, היא מהווה מקור לתרכובות פנוליות ייחודיות כמו Avenacosylates, Avenacins ו-Avenanthramides. שיבולת שועל תורמת גם לאספקת מינרלים חיוניים דוגמת מגנזיום, אבץ, סלניום, סידן וברזל, וכן ויטמינים מקבוצת B, לרבות תיאמין, חומצה פולית, ביוטין וחומצה פנטטונית. מרכיביה כוללים גם פחמימות מורכבות שתורמות לתחושת שובע ולהספקת אנרגיה לאורך זמן. בשנים האחרונות זוכה שיבולת השועל להתעניינות מחקרית וגוברת בשל תכולת המרכיבים הביואקטיביים הגבוהה שבה– ובראשם הסיב התזונתי בטא-גלוקן. סיב זה, ממשפחת הפוליסכרידים הלא-עמילניים, ייחודי במבנהו ובפעילותו הפיזיולוגית. הוא בעל השפעה מטבולית, חיסונית ואנטי-דלקתית [3,2].
תכולת בטא-גלוקן בשיבולת שועל ופעילות ביולוגית כללית
בטא-גלוקן הוא פוליסכריד הבנוי מיחידות β-D-glucose הקשורות בקשרים גליקוזידיים מסוג β-(1→3), β-(1→4), ובמקרים מסוימים גם β-(1→6). לשיבולת שועל מבנה ייחודי בלתי מסועף של בטא-גלוקן, אשר מקנה לו תכונות ריאולוגיות המשפיעות על צמיגות בתנאים פיזיולוגיים [3]. תכולת בטא-גלוקן בשיבולת שועל מלאה נעה בין 3% ל־7% ממשקל הגרעין, כאשר ריכוזים גבוהים במיוחד מצויים בסובין שיבולת שועל. מבנהו הייחודי של סיב בטא-גלוקן מאפשר לו להשפיע על מגוון מערכות בגוף האדם, כולל ויסות רמות גלוקוז ואינסולין, הפחתת כולסטרול LDL, תמיכה בפעילות מערכת החיסון ואף השפעה נוגדת עייפות [4-2].
ויסות גלוקוז ואינסולין לאחר הארוחה
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 103 ניסויי האכלה קליניים הראתה כי תוספת בטא-גלוקן משיבולת שועל לארוחות עתירות פחמימות הפחיתה את העלייה ברמות הגלוקוז והאינסולין לאחר הארוחה בשיעורים של 23–28% לעומת קבוצת הביקורת [5]. ההשפעה הייתה מובהקת סטטיסטית והופיעה גם בקרב נבדקים עם וגם ללא סוכרת. נמצא קשר מנה-תגובה מובהק: ככל שהכמות של בטא-גלוקן הייתה גבוהה יותר, כך ההשפעה הייתה משמעותית יותר. מולקולות בטא-גלוקן במשקל מולקולרי מעל 300 ק"ג/מול הציגו השפעה גליקמית מובהקת, בעוד שמשקל נמוך מ־300 ק"ג/מול לא הניב השפעה דומה [5]. המנגנון המרכזי שתורם לכך הוא יצירת צמיגות גבוהה במעי הדק, אשר מאיטה את קצב ריקון הקיבה ואת ספיגת הגלוקוז, ובכך מפחיתה את העומס הגליקמי.
השפעה על פרופיל שומני הדם
העדויות הקליניות מצביעות על כך שבטא-גלוקן עשוי להפחית את רמות הכולסטרול הכללי ו- LDL כולסטרול בהתאם למינון ולמשך הצריכה. ההשפעה מתווכת דרך קשירת חומצות מרה במעי והגברת הפרשתן, מה שמוביל לשימוש מוגבר בכולסטרול לצורך סינתזת חומצות מרה חדשות בכבד [3]. בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים מבוקרים נבחנה השפעתו של סיב בטא-גלוקן על פרופיל השומנים בדם [6]. נאספו נתונים מ-13 ניסויים שכללו 927 משתתפים עם רמות כולסטרול גבוהות, תוך שימוש במודלים סטטיסטיים מותאמים לרמת השונות בין המחקרים. נבחנו רמות כולסטרול כללי (TC), טריגליצרידים (TG), כולסטרול טוב (HDL-c) וכולסטרול רע (LDL-c). התוצאות הראו כי נטילת בטא-גלוקן משיבולת שועל הביאה לירידה מובהקת בכולסטרול הכללי (בממוצע ירידה של 0.24 mmol/L) וב-LDL (בממוצע ירידה של 0.27 mmol/L). לעומת זאת, לא נמצאה השפעה משמעותית על רמות הטריגליצרידים או ה-HDL. תת-ניתוחים הצביעו על כך שגורמים כמו חומרת ההיפרליפידמיה, מינון יומי, מקור הבטא-גלוקן ומשך ההתערבות משפיעים על התוצאות. סוכם כי בטא-גלוקן משיבולת שועל עשוי להפחית באופן משמעותי רמות כולסטרול כללי ו-LDL, אך אינו משפיע מהותית על טריגליצרידים או HDL[6]. מטה-אנליזה זו מחזקת את התרומה הבריאותית של שיבולת שועל, בעיקר בהפחתת כולסטרול. בשל העדויות המצטברות בנושא זה, ה-FDA ממליץ על צריכת לפחות 3 גרמים ביום של בטא-גלוקן מגרעיני דגנים (שיבולת שועל או שעורה) כתוספת לתזונה דלת שומן רווי וכולסטרול, לשם הפחתת הסיכון לתחלואה לבבית [3].
תמיכה במערכת החיסון
בטא-גלוקן מפעיל מגוון מנגנוני מפתח חיסוניים. הוא נקשר לרצפטורים כגון Dectin-1 ו-CR3 על פני תאים של מערכת החיסון (מקרופאגים, תאי NK ונויטרופילים), ומשרה ייצור ציטוקינים כמו IL-1 ו-TNF-α, המגבירים את תגובת החיסון המולדת והנרכשת כאחד [3]. מחקרים מצביעים על כך שצריכה יומית של בטא-גלוקן מפחיתה שכיחות תסמיני זיהום בדרכי הנשימה העליונות, בעיקר בקרב אוכלוסיות עם מערכת חיסון חלשה או מדוכאת זמנית [3]. מחקר שבחן האם בטא-גלוקן – חומר המשמש כאדג'ובנט (מחזק חיסוני) – יכול לשנות את פעילות מערכת החיסון המולדת ולסייע בהתמודדות עם זיהום מנגיף שפעת A, מצא כי טיפול בבטא-גלוקן הפחית את שיעורי התחלואה והתמותה מהנגיף, גם ללא הפחתה בעומס הנגיפי, כלומר – באמצעות הגברת סבילות למחלה [7]. השפעה זו התרחשה בזכות גיוס מוגבר של נויטרופילים לרקמת הריאה, בתיווך תאי T מסוג RoRγt+. בטא-גלוקן קידם יצירת נויטרופילים חדשים במח העצם בתהליך התלוי באינטרפרון מסוג 1, מה שהוביל להיווצרות תת-אוכלוסייה ייחודית של נויטרופילים צעירים עם חילוף חומרים מיטוכונדריאלי ויכולת להפריש IL-10 (אינטרלוקין נוגד-דלקת) [7]. סוכם כי ייתכן שבטא-גלוקן מתכנת מחדש את תאי הגזע ההמטופויאטיים כך שייצרו נויטרופילים בעלי תפקוד רגולטורי, התורמים לסבילות לזיהום ולשמירה על שלמות רקמת הריאה בזמן מחלת שפעת [7].
סיכום והמלצות תזונתיות
העדויות המדעיות המצטברות מצביעות על כך שבטא-גלוקן, בפרט ממקור שיבולת שועל, מהווה רכיב תזונתי פונקציונלי, עם פוטנציאל לשפר מדדים מטבוליים, חיסוניים ונפשיים באוכלוסיות בריאות וחולות כאחד. מנגנוני הפעולה של סיב זה כוללים השפעות מקומיות במעי והשפעות מערכתיות, לרבות וויסות מטבולי, חיסוני, נוגד-חמצוני ואנטי-דלקתי. לאור זאת, ניתן להמליץ על צריכה יומית של לפחות 3 גרמים בטא-גלוקן משיבולת שועל או ממקורות דומים כחלק מתפריט מאוזן, לתמיכה בבריאות מטבולית וחיסונית. יש להמשיך לעקוב אחר מחקרים עתידיים שיבחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של בטא-גלוקן וכן את הפוטנציאל שלו ככלי טיפולי תזונתי בתחומים נוספים.
לצורך יישום תזונתי פרקטי, ניתן להמליץ על ארוחת בוקר מאוזנת הכוללת כ-40 גרם פתיתי שיבולת שועל מלאה (המכילים כ-2–3 גרמים בטא-גלוקן), בשילוב יוגורט טבעי או משקה סויה מועשר, פרי טרי וקצת אגוזים. שילוב זה מספק מקור טוב לסיבים תזונתיים, חלבון, שומן בלתי רווי ומרכיבים ביו-אקטיביים נוספים. הרכב הארוחה תורם לשובע, לאיזון גליקמי ולתמיכה בתפקוד מערכת החיסון.
רשימת מקורות
1) Kim IS, Hwang CW, Yang WS, Kim CH. Multiple Antioxidative and Bioactive Molecules of Oats (Avena sativa L.) in Human Health. Antioxidants (Basel). 2021 Sep 13;10(9):1454.
2). Paudel D, Dhungana B, Caffe M, Krishnan P. A Review of Health-Beneficial Properties of Oats. Foods. 2021 Oct 26;10(11):2591.
3). Ghatak S. A comprehensive review of beta-glucan: Health benefits, mechanisms, and industrial applications. International Journal of Food and Nutritional Sciences. 2025; 14(4).
4). Muroya M, Nakada K, Maruo K, Hashimoto K. Effects of β-glucans on fatigue: a systematic review and meta-analysis. Eur J Clin Nutr. 2025 Jan 28.
5) Zurbau A, Noronha JC, Khan TA, Sievenpiper JL, Wolever TMS. The effect of oat β-glucan on postprandial blood glucose and insulin responses: a systematic review and meta-analysis. Eur J Clin Nutr. 2021 Nov;75(11):1540-1554.
6). Yu J, Xia J, Yang C, Pan D, Xu D, Sun G, Xia H. Effects of Oat Beta-Glucan Intake on Lipid Profiles in Hypercholesterolemic Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2022 May 13;14(10):2043.
7). Khan N, Tran KA, Chevre R, Locher V, Richter M, Sun S, Sadeghi M, Pernet E, Herrero-Cervera A, Grant A, Saif A, Downey J, Kaufmann E, Khader SA, Joubert P, Barreiro LB, Yipp BG, Soehnlein O, Divangahi M. β-Glucan reprograms neutrophils to promote disease tolerance against influenza A virus. Nat Immunol. 2025 Feb;26(2):174-187.