מדברים מחוץ לצלחת – פרק 2: לתסף לתסף לתסף. מדריך להתאמת תוספים עם לימור בן חיים

עולם התוספים הוא עולם ענק- ויטמינים, מינרלים, חיידקים, חומצות שומן, צמחי מרפא וזה אין סופי.
כדי להוריד חשש מתוספים לימור מראה ומדגימה צורת חשיבה פשוטה להתאמת תוספים דרך 3 תוספים:
סידן וויטמין D לתמיכה בבריאות העצם ומערכת החיסון
יוד והתפתחות קוגנטיבית
ומגנזיום ותחזוקת שריר הלב

סידן וויטמין D.
היעד היומי לצריכת סידן הוא סביב 1,500 מ"ג סידן.
תחילה נרצה לנסות להגיע ליעד דרך תזונה, כשהיעד הוא לפחות 80%, כלומר 1,200 מ"ג.
אם לא מצליחים דרך תזונה נרצה לתת תוספים.
איך בוחרים תוסף? לפי מינון דרוש, ספיגה יעילה, עלות ונוחות נטילה.
ספיגה של תוספים נעה בין 20-30%
את תוסף הסידן ניתן למצוא קשורים לרכיב אנאורגני כגון קרבונט, ציטרט ואוקסלט, כל אחד מהם מאפשר זמינות סידן שונה.
סידן ציטרט למשל, מביא סידן שנספג היטב, לא קשור למועד צריכת מזון כי אינו דקוק לסביב חומצית.
משך הנטילה: כל עוד התזונה אינה משתנה.
אופן הנטילה:לשים לב לתרופות שהאדם נוטל ולהפריד ממינרלים נוספים כמו אבץ וברזל שמתחרים על אותם קולטנים.
מה המשתמש צפוי להרגיש? האם יש יעד? תלוי מטרה. יש לעקוב אחרי בדיקות שקשורות לצפיפות העצם. בתוספים אחרים, בהתאם למטרה.
אם זה לא מועיל, האם זה לא מזיק? מי שנטל סידן כשלא היה חוסר וללא ויטמין D זה דווקא העלה עליה בסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים וגם עליה בהיארעות אירועי לב.
נטילה של תוסף סידן ללא ויטמין D מעלה סיכון לטרשת.
מגנזיום.
מגנזיום הוא מינרל תוך תאי ורק כ 1% ממנו נמצא בדם.לא ניתן להסיק מבדיקות דם לגבי הסטטוס שלו בגוף.
מי ששותה מי ברז, דיאטה דלת פחמימות וקלוריות, וממעט בדגנים וקטניות בסיכון לחסר במגנזיום.
גם סכרתיים נמצאים בקבוצתת סיכון לחסר במגנזיום בגלל הפרשת מגנזיום יחד עם הסוכר ובשל התרופות.
מינון יומי מומלץ תללוי גיל ועומד על כ 300-400 מ"ג ביום.
אופן נטילה: באופן שיעלה היענות לטיפול, מגנזיום בא בצורה נוזלית וכדורי מציצה, אופן הנטילה זה שיקול חשוב.
נקודות חשובות לגבי מגנזיום:
למגנזיום יש התוויות נגד לנטילה עם תרופות ועם ברזל ואבץ וחשוב לשים לב לזה.
רק אצל אדם שחסר לו מגנזיום, השלמה תביא לשיפור בתכווצויות שרירים.
מגנזיון עשוי לגרום לתנועתיות יתר במערכת העיכול, לכן נטילה עם אוכל תקטין את התנועתיות.
יוד:
היוד הוא מרכיב דרמטי בתחום של התפתחות המוח.
ליוד מייחסים חלק במטבוליזם ובריאות בלוטת התריס אבל לא רק, יש לו תפקיד חשוב בהתפתחות המוח של מעוברות עד הפעוטות והלאה. חסר ביוד בילדים מתבטא בציון נמוך יותר בהתפתחות הקוגנטיבית של ילדים.
עפ"י סקר ישראלי שבדק רמות יוד בשתן אצל ידים ונשים, נמצא שבין 8-9 מתוך כל 10 נשים מרחבי ישראל מוגדרות במצב של חסר תת קליני, כלומר רמה לא מספקת של יוד בגוף.
איפה מצוי יוד?
במים לא מותפלים, דגים, ביצים, חלב, אצות ואם אנחנו פוגשים אוכלוסיה שלא צורכת את המוצרים האלה- הם בסיכון לחסר.
מי בסיכון לחסר? נשים הרות ומניקות, אנשים שלא צורכים מקור ליוד כמו בטבעונות.
יש כיום המלצה של משרד הבריאות להשלמה של תוסף של 150 מק"ג יוד ביום מסוג יוד אוקסיד.
איך לתסף?
מונותרפיה- רק הרכיב החסר
פוליתרפיה- הוספת יוד במסגרת תוסף שמכילמרכיבים נוספים כמו מולטיויטמין.
מתי אסור? מצב של רגישות ידועה ליוד, תרופות מסויימות (הן מצויינות על האריזה של התוסף), גם במצב של יתר פעילות של בלוטת התריס או במצב של גרייבס כדאי להימנע מתיסוף של יוד.
חשוב לדעת שנטילה בעודף מסוכנת וחשוב לשים לב לUL של 1000 מק"ג יומי.
סיכום:
הזכות לטפל בתוספים היא לדיאטנים, צריך ללמוד ולהחכים כדי לאפשר לנו לעזור למטופלים בשיפור איכות החיים והתזונה של אנשים בריאים.
חשוב לזכור שהאמונה והחובה שלנו היא לטפל רק במה שמועיל.