פרק 8- העולם המופלא של המיקרוביום עם ד"ר סיגל פרישמן

מיקרוביום על קצה המזלג עם ד"ר סיגל פרישמן

נתחיל מהסוף.
בשורה תחתונה, רב הנסתר על הגלוי, אנחנו עוד רחוקים מלהצביע על החיידק שאחראי על תחלואה או השמנה או כדומה, אבל בפרק החדש של מדברים מחוץ לצלחת, ננסה לעשות סדר במה שיודעים על המיקרוביום.
כיום יודעים על טריוליונים של סוגי מיקרואורגניזמים שיש בכל הגוף ובכל האיזורים שלו. המיקרואורגניזמים האלה כוללים חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד. 95% מהמיקרוביום שלנו ימצא במעי הגס.
הפרסומים הראשונים המשמעותיים בתחום התחילו סביב 2012, כך שמדוברר בנושא חדש וטרי.
כשהתחילו לחקור את התחום חשבו וחישבו שיש לנו פי 10 חיידקים ממספר התאים בכל הגוף, בעוד היום טוענים שזה בערך אותו המספר.
התחילו בנסיונות למפות את כל סוגי החיידקים אצל אוכלוסיה בריאה
ואז בחנו אוכלוסיות עם מחלות וחיפשו את השוני ברמת החיידקים הגבוהים והנמוכים ביחס לבריא.
כך בעצם מנסים להגדיר דיסביוזיס.
קשה להגדיר כיום חיידקים ספיציפים שנחשבבים "בריאים" ביותר. כיום ניתן להגדיר אוכלוסיה בריאה כאוכלוסיה המגוונת והעשירה כבריאה ומקטינה סיכון לתחלואה.
גם כאשר מגיע אדם חולה נרצה להעשיר את האוכלוסיה ולראות אם נוכל להשפיע על מהלך המחלה.
איך מגוונים ומעשירים את האוכלוסיה?
בעזרת תזונה פרהביוטית ופרוביוטית.
בתחום הפרהביוטיקה מגדירים את אתגר ה- 30- ממליצים במהלך השבוע לאכול 30 סוגים של ירקות ודגנים, להעשיר את התזונה בסיבים תזונתיים ולאפשר לכמה שיותר מיקרואורגניזמים לשגשג.
בתחום הפרוביוטיקה מגדיריים מזונות שמכילים חיידקים. כלומר במזון עצמו יש התססה ויצירה של חיידקים. מזונות אלו כוללים יוגורטים שעוברים התססה ומוסיפים להם חיידקים נוספים, ירקות מוחמצים, יין בירה, לחם מחמצת ואותם מוצרי חלב מותססים כמו גבינות עם עובשים.
נשאלת השאלה- האם תוספים פרוביוטים יעולים לתרום לעושר האוכלוסיה בגוף?
רוב העבודות לא הצליחו להוכיח שיש השפעה או שיפור דרך תוספים, יחד עם זאת, אם מחליטים לקחת פרוביוטיקה כדאי שיהיה בה כמה שיותר חיידקים מגוונים, זה יכול רק להואיל.
איך נדע אם החיידקים מתמקמים במעי הגס?
יש מידע שמבסס את ההנחה שאכילה של מזונות פרוביוטים ומזונות פרהביוטים המסייעים לאוכלוסיה במעי הגס להתבסס, לגבי התוספים הדעות חלוקות.
כיום פרט לחיידקים יש גם תשומת לב למטבוליטים שנוצרים.
איך בודקים מטבוליטים? לוקחים דגימת צואה ובודקים את המטבוליטים המצויים שם.
למשל חומצת שומן קצרת שרשרת בשם בוטירט שתמצא ברמה גבוהה מקושרת לתפקוד תקין של מערכת החיסון, רמות סוכר, רגישות לאינסולין.
ומה לגבי דיאטות שונות איך הן משפיעות על אוכלוסית החיידקים?
מחקר מ- 2019 הראה את אוכלוסית החיידקים בתגובה לדיאטות שונות. נמצא שהדיאטה הים תיכונית הייתה המוצלחת ביותר בסוג, גיוון ועושר החיידקים.
ומה לגבי השתלות צואה? האם ניתן לשנות את אוכלוסיית החיידקים דרך השתלות צואה?
כרגע השתלת צואה מאושרת רק במצבים של קלוסטרידיום דפיציל. לשאר המצבים, כמו השמנה וסוכרת, נכון להיום אין השתלות צואה אבל זה בהחלט נחקר.
כרגע ההמלצה לאנשים היא לגוון ולהעשיר את האוכלוסיה במעי ע"י אוכל עשיר בסיבים וע"י אותם מאכלים פרוביוטיים ופרהביוטים כדי להגיע לאוכלוסיה המגוונת והעשירה ביותר. זאת יד ביד, כמובן, עם כל המרכיבים הנוספים של אורח חיים בריא – הפחתת סטרס, פעילות גופנית ובריאות שלמה.
בתחום המיקרוביום יש עוד הרבה מאוד מה לחקור ולהתעמק בתחום. כל יום יש גילויים חדשים, אז שווה להישאר מעודכנים.

האזנה נעימה!