הפרק הראשון של מדברים מחוץ לצלחת. לטפל ולא להבהל – פענוח בדיקות דם עם דנה ויינר
אנחנו מסתכלים על בדיקות דם, הן מסתכלות עלינו חזרה.
מה הן אומרות לנו? איך מחברים את כל הערכים לכדי אבחנה כלשהי?
דרך בדיקות מעבדה אפשר לגלות הרבה על מצבו של האדם, גם אם אין הקשר תזונתי ולכן חשוב שנדע לפענח אותן.
בדיקת מעבדה כמעט לעולם לא עומדות לבד, תמיד צריך להסתכל על אלו שהיו לפני ולראות מגמה והתאמה של המצב.
במסגרת הפודקאסט נמפה כמה קטגוריות כדי להציג צורת חשיבה וידע ישומי.
אנמיה:
יש 3 סוגי אנמיות:
מיקרוציטית– זו האנמיה הנפוצה ביותר. נראה בה רמות MCV נמוכות מהנורמה ונבדוק את מאגרי ברזל- ברזל חופשי, פריטין וטרנספרין ונבדיל בין התוצאות.
נורמוציטית– כדוריות הדם בגודל ומבנה תקין, אך קצב היצור שלהן נמוך. מצב זה עשוי להיות כתוצאה מתרופות או מחלות כרוניות, למשל.
מקרוציטית– רמת MCV גבוהה מהנורמה, לרוב יביא ליציאה לא תקינה של כדוריות ממח העצם. זה עשוי להיות תוצאה של חסר של B12, פולאט, וכולל הומוציסטאין גבוה. נטפל בהתאם לרמות הויטמינים בבדיקות.
לפעמים רואים MCV גבוה במחלות כבד ובהיפותירואידיזם משמעותי.
אנמיה מקרוציטית ע"ר חסר בברזל יתבטא גם בכדוריות היפוכרומיות, אחרת בהחלט נחשוד שזה ע"ר אינפלמטורי או מחלה זיהומית.
אנמיה יכולה להיות ממקור תזונתי אך גם כתוצאה ממקור של דימון או של מחלה כרונית. המוגלובין גם יושפע ממצב דלקתי בגוף.
לסיכום,
חשוב לשים לב שאבחנות יכולות למסך אחת על השניה ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי אבחנה סופית.
אי ספיקת כליות:
כשמנסים לאבחן מחלות כליה צריך להסתכל על התמונה הכללית- האם יש סיבה לחשוד במחלה כלייתית? מה האבחנות הקיימות? האם הגיון מאוחרי הבדיקות? אילו תרופות המטופל נוטל? איך לקחו את הבדיקה? לכל אלה יש משמעות.
קריאטינין ואוריאה הם הסמנים של תפקודי כליות, אבל חשוב להגיד שקריאטינין מושפע מלא מעט דברים.
כמו למשל- האופן בו נלקחה בדיקת הדם, האם היא נעשתה בצום, האם הבן אדם מיובש, מגדר, גיל ועוד.
לרוב, קצב התקדמות אי ספיקת כליות היא מאוד איטית. קריאטינין לא עומד לבד בשביל לאבחן את שלב האי ספיקה ונצטרך לחפש סימנים נוספים להתקדמות המחלה הכלייתית כגון אוריאה, זרחן, אשלגן ואנמיה וסימנים נוספים שמעידים על התקדמות המחלה הכלייתית.
עליה בקריאטינין ואוריאה לא רעילה לגוף בפניה עצמה, אבל הם סמנים לטוקסינים אורמיים אחרים ולכן אנחנו מחפשים את העליה שלהם.
בשלבים מתקדמים יותר של אי ספיקת כליות נוכן לראות עליה באלגן וזרחן ופה יכנס הטיפול התזונתי והגבלה של המטופל בהתאם.
לסיכום,
בדיקות דם המעלות חשד למחלות כליה חשוב מאוד לחפש מגמה- אם מדדי הדם עולים בהדרגה, גם אם הם בטווח, לא כדאי לחכות לבדיקה הלא תקינה אלא להתחיל לטפל מיד.
צריך גם להתייחס לאלבומין, מאזן חומצה בסיס, בדיקות שתן, יחד עם טיפול תרופתי, אנמנזה תזונתית ואבחנות רפואיות שנותנת את התמונה המלאה.
כבד שומני:
כל מטופל שנכנס אלינו עם BMI גבוה, סכרת, הסטוריה משפחתית, עם צריכת אלכוהול גבוהה, עם אורח חיים יושבני צריך להעלות את החשד לכבד שומני. סטטיסטית ואפידמיולוגית, יש קורלציה.
במצב של כבד שומני אולי תהיה עליה של AST ו ALT בבדיקות הדם, אבל האבחנה הסטולוגית, עם בדיקות אולטראסאונד מקדימה.
מומלץ לטפל כבר כשמזהים את גורמי הסיכון. הטיפול בכבד שומני בשלביו המוקדמים לפחות הם דרך ירידה במשקל, תזונה ים תיכונית, מבוססת צומח, פעילות גופנית, הפסקת עישון, איזון סכרת, עוד לפני שנראה בדיקות דם לא תקינות
כבד שומני שמחמיר יהפוך לשחמת ואז בבדיקות הדם נראה עליה בבילירובין,ירידה באלבומין, צהבת, INR ממושך, יתכן ונראה ירידה במשקל. במקרים מתקדמים ניתן לראות אנצפלופתיה.
מבחינת תפקודי כבד כדאי להכיר את תסמונת ג'ילברט, בה נראה עליה של בילירובין בלבד. זו תופעה נפוצה ללא משמעות גדולה.
לסיכום,
כבד שומני הוא מצב רפואי בו התערבות אורחות חיים היא קריטית להתקדמות המחלה.
איך מסכמים פרק על בדיקות מעבדה?
בדיקות מעבדה תמיד יבואו יחד עם אבחנות, הדמיות, הסטוריה של המטופל, אנמנזה וכל אלה יחד יובילו אותנו אל האבחנה. תפקידנו זה לחבר את כל חלקי הפאזל.