-
דיון
-
לאור הקשר המדווח במחקר הנ"ל האם יהיה זה נכון להמליץ לסובלים מ-GERD הנמצאים תחת טיפול לבצע בדיקות סדירות של רמות B12 ונטילת תוספים בהתאם או לחילופין לבצע שינוי תזונתי שעשוי להעשיר את רמות ה-B12 ?
-
תגובות
-
אכן שאלה מעניינת וכדאי להכיר את הנושא. כפי שבנוטלי מטפורמין סוכרתיים קיים סיכון לירידה ברמות ויטמין B12 , כך גם במקרה זה הייתי מציעה לשים לב לנקודה ולהפנות את המטופל לאחר מספר חודשי טיפול לבדיקת רמות B12. מאגרי B12 בגוף נשמרים שנים רבות (עד 6 שנים) ולכן ברוב האנשים לא נצפה למחסור חמור. מאידך – אני בגישה שאם התרופה עוזרת, עדיף לקחת אותה ולטפל בבעיות האחרות הקלות יותר (כמו חסר B12) – אבל כמובן שזו כבר לא דיעה מקצועית ויהיו שיגידו שעדיף לא לקחת את הטיפול הזה. מעניין אם למשל, נטילת תוספי סידן כמו Tums שגם הם פועלים כנוגדי חומצה, מביאה לאותה תוצאה.
הנה כמה נתונים שמצאתי:
טיפול כרוני ב-PPI קשור לרמות נמוכות יותר ב- 46% ולחסר ב- 10% מהמטופלים.
אנשים מבוגרים הם בסיכון מוגבר לחסר.
רוב המחקרים בהם נמצא חסר הם תאורי מקרה. לעומת זאת במחקרי עוקבה רמות B12 אמנם ירדו אבל היו בטווח תקין. כלומר ייתכן שה"סיכון" הזה הוא חסר חשיבות מבחינה קלינית.
נראה שדיאטה עם רמות גבוהות של ויטמין B12 יכולה לתת מענה לנטילת PPI. בזקנים ואנשים בתת תזונה צריך לשים לב ולבדוק שלא נוצר חסר.
Curr Opin Gastroenterol. 2012 Nov;28(6):615-20. doi: 10.1097/MOG.0b013e328358d5b9.מה שבטוח – אין צורך לקחת תוסף B12 לפני שרואים שיש חסר.
- הפורום 'תזונה' נסגר לדיונים ולתגובות חדשות.