-
דיון
-
בהמשך למחקר הזה שדווח לאחרונה באי-מד רציתי לשאול מה אפשר להמליץ למטופלים מעל גיל 60 שחוששים מסרקופניה בשל חוסר פעילות גופנית מספק לאחר אירוע רפואי (ניתוח וכד') ושוקלים שימוש במוצרים מסוג אדוונס פלוס שלהם התוויה לבניית שריר/מניעת אבדן מסת שריר. כמו כן, איזו בדיקה , ומתי , ניתן לעשות כדי לבחון אם מושג שיפור ?
-
תגובות
-
זה נושא שאני לא מספיק מתמצאת בו והעברתי את השאלה למומחים
נכון הבטחתי שיהיה שווה לחכות? ואם לא – אז הנה התשובה שקבלתי מאסף בוך דיאטן קליני מוסמך, אפידמיולוגיה ורפואה מונעת, המכון לאנדוקרינולוגיה – בית החולים איכילוב (ועוד מעט קט, ד"ר).
סרקופניה או אובדן כוח ומסת שריר היא תופעה שכיחה למדי וההסתברות אליה עולה כתלות בגיל (שכיחה יותר לאחר גיל 70) ובמצב רפואי (קיומה/ן של מחלה/ות רקע), מצב תזונתי (קיומם או היעדרם של חסרים תזונתיים כמו גם צריכה קלורית ואספקת חלבון מספקים) ורמת הכושר והפעילות הגופנית (היעדרם קשור בהעלאת הסיכוי לסרקופניה).
אבחנת סרקופניה – ראוי שתעשה על ידי איש מקצוע מוסמך כמו דיאטנ/ית קלינית, גריאטר/ית (במקרה של קשישים) או פיזיותרפיסט/ית הבקיא/ה בתחום.זיהוי מטופלים המועדים לסרקופניה ייעשה על פי הנחיות קונצנזוס מומחים בתחום ׁ(https://academic.oup.com/ ageing/article/48/1/16/5126243 ). עיקרי הדברים הינם:
– זיהוי חולים בעלי סיכון לסרקופניה – על ידי שאלון (אפשרי מילוי עצמי) כמו שאלון SCARF. השאלון כולל שאלות כמו – קושי תפקודי, קושי לעלות במדרגות וכו'. משרד הבריאות הישראלי פרסם שאלון חופשי ברשת האמור לזהות אנשים בסיכון לסרקופניה (באתר קרוי תת תזונה) (https://www.camoni.co.il/%D7% 91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%AA-% D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A–%D7% 94%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%AA% D7%94-%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7% 90-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9B% D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%96%D7% 95%D7%A0%D7%AA%D7%99-)
– הערכת כוח שריר – שימוש בדיננומטר יד הבוחן כוח לפיתה (ייעשה על ידי איש מקצוע)
– הערכת מסת שריר במכשיר ייעודי לכך (מכשירי הולכה חשמלית או בדיקת הרכב גוף במכשיר הDEXA) – ייעשה גם על ידי איש מקצועולסיום מבדק תפקודי (כמו מבדק הליכה או קימה מכסא) אשר ייקבעו את חומרת הסרקופניה.
אדם מן השורה שאינו מתייעץ עם איש מקצוע בתחום יוכל להתספק במענה לשאלון באופן עצמאי והכרעה על פי הציון – האם הוא/היא בסיכון לסרקופניה. בהנחה וכן, ראוי להמשיך לבירור אצל דיאטן/ית מוסמך הבקיא בתחום.
תיסוף התזונה במזונות מועשרים או מזון רפואי כדוגמת המזון שצוין במאמר – ראוי שייעשה רק לאחר בחינה של איכות התזונה של המטופל/ת על ידי דיאטן/ית מוסמך. ישנן אינדקציות בהן ניתן לקבל המלצה/ מרשם למזון רפואי המסובסד בקופות החולים. קיימת גם האפשרות לרכוש אותו באופן פרטי בבתי המרקחת.
קיימות ראיות תקפות וחוזרות ביעילות המזון הרפואי למטופלים אשר בסיכון לתת תזונה ו/או בסרקופניה. אולם אין במידע זה המלצה גורפת להיעזר במזון רפואי ללא אבחנה והערכת איש מקצוע.ותוספת שלי: טיפול במניעת סרקופניה יעיל ביותר בשילוב בין פעילות גופנית ותזונה.
נכון שהבטחתי שהיה שווה לחכות (2)?
אז הנה תשובתה של ראומה קורץ – דיאטנית קלינית – רכזת תחום מזון ייעודי וטיפול בית – מכבי שירותי בריאות:
"השימוש באנשור פלוס אדוונס מומלץ רק לאנשים שהיו פעילים לפני הפציעה / השבתה, וכאשר ישנו פוטנציאל שיקומי. התכשיר מכיל תוסף CaHMB (מטבוליט של ח"א לאוצין) בעל השפעה אנטי קטבולית על מסת שריר, מעודד סינתזת חלבון ומניעת פרוק שריר ובנוסף מכיל גם ויטמין D בכמות גבוהה (500 יחב"ל ליחידה) אשר גם לו השפעה ישירה על חוזק שריר.
ההמלצה לצריכה הינה שתי יחידות ליום למשך כ-3 חודשים וזאת כמובן לתמיכה ביכולת השיקום, תמיכה במצב הקטבולי ומניעת אובדן מסת שריר רזה.יחד עם זאת לאור תכולת קלורית לא קטנה, יש לעקוב שלא תהיה עלייה לא רצויה במשקל אשר יכולה להכביד על תהליך השיקום.
מבחינת בדיקות- אלו כמובן לא בדיקות שנעשות בשגרה והן יותר מתחום הפיזיותרפיה והמחקר.
שתי בדיקות מקובלות במחקר הן בדיקת CT של אמצע הירך, ובדיקת DEXA.
בקהילה מבצעים יותר בדיקת HAND GRIP. הבודקת את השיפור בכוח אחיזת היד.
אומנם הגפיים התחתונות רלוונטיות יותר מהגפיים העליונות עבור ניידות ותפקוד פיזי, אך ירידה בכוח האחיזה ביד היא מדד פשוט וטוב לחוזק השרירים, כמו גם אמצעי לתרגול, ונמצאת בקורלציה עם חוזק שרירי הרגליים, ופשוטה יותר הן לביצוע ומדידה.
- הפורום 'תזונה' נסגר לדיונים ולתגובות חדשות.