ויתור על ארוחת בוקר

שלום רב בגיליונות האחרונים דווח, נדמה לי אפילו פעמיים, במסגרת "בקיצור נמרץ" , על מחקר הנוטה להוכיח ,כביכול, שוויתור על ארוחת בוקר פוגעת בבריאות. אני כבר התרגלתי מזמן שבתחום התזונה, המחקרים המבוקרים, ה- evidence based שאנחנו דוגלים בו, הופכים יותר מפעם למחקרים לא ממש מדעיים אשר אגדיר יותר כ- wishful thinking" " מאשר מחקרים רציניים. כך שיש לנו מלא המלצות גורפות כמו להימנע מאכילת גבינות קשות עתירות שומן, או מאכלים עם תוכן גבוה בכולסטרול כמו ביצים, כאשר לא זכיתי לראות מחקר מבוקר, פרוספקטיבי, המוכיח שזה מוריד מהתחלואה הקרדיווסקולרית. כנ"ל לגבי המחקר בנושא ארוחת בוקר. מה שהצגתם לנו הינו מחקר תצפיתי ולא פרוספקטיבי. לא היה שום ניסיון לגרום לקבוצה אשר מוותרת על ארוחת בוקר לאכול בשעות בוקר ולבדוק מה ההשלכה הבריאותית לטווח הארוך של השינוי בתפריט. כאשר הרושם המתקבל מההאזנה לדיווח שלכם הינו שעלינו לאלץ את מטופלינו לאלתר לא לוותר על ארוחת בוקר. אשמח לקרוא את התייחסותכם.

ד"ר אלן הורוביץ

רופא כללי בקו"ח מאוחדת ומרצה בכיר ברפואה פנימית

 

• לינק למקור : http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=402687

דיון

[ד"ר סיגל אילת-אדר]

שלום רב, תודה על ההערה, אכן פעמים רבות באתר מוצגים מחקרי עוקבה כמחקרי התערבות, מבחינת הניסוח (המונח "אתם הצגתם" איננו מדוייק במקרה זה).
יחד עם זאת וללא קשר, בתחום התזונה, נאלצים להסתמך על מחקר עוקבה פרוספקטיביים, בהעדר מחקרי התערבות. ונכון שמכאן עד לאמירה מוחלטת, ללא ביסוס, המרחק קצר. צריך לזכור שתחום התזונה סובל מתת תיקצוב ולכן ביצוע מחקרי התערבות עד לתוצאה של תחלואה ותמותה, מתאפשר לעיתים רחוקות בלבד (כפי שנעשה בזמן האחרון לגבי הדיאטה הים תיכונית). מאידך, לפעמים אנחנו חייבים לומר משהו כיוון ש"חלל דינו להתמלא" כלומר, אם לא נמליץ על ארוחת בקר ייתכן שאנשים יחשבו שעדיף לא לאכול אותה. אני מסכימה שאמירה מוחלטת לא אפשרית בנושא זה. אבל –
למרות זאת, קיימים מחקרים התערבותיים על חשיבות ארוחת הבקר. למשל:
בסקירת מחקרים נבדקה השפעת ארוחת הבוקר על תפקוד קוגניטיבי בילדים עם תזונה מאוזנת ובילדים בסיכון תזונתי. המחקרים ההתערבותיים הראו, שארוחת בקר עדיפה על פני דילוג עליה בעיקר בקרב ילדים בסיכון תזונתי, אך אין מספיק עבודות כדי להכריע מהו סוג ארוחת הבוקר העדיף. מהתוצאות נראה שארוחת בקר בבית הספר עדיפה מבחינת השפעתה הקוגניטיבית, אבל ייתכן שממצא זה מעורפל על ידי העובדה שקבלת ארוחת בוקר בבית הספר מעודדת את הילדים להגיע לבית הספר, וייתכן שעצם הנוכחות בבית הספר היא זו שמשפיעה על הקוגניציה.
Nutr Res Rev. 2009 Dec;22(2):220-43.

במחקר התערבות נבדקו 32 מתנדבים בגיל ממוצע של כ-20 שנים. הם חולקו ל-4 קבוצות:
קבוצה אחת קיבלה חטיף דגנים לארוחת בוקר ולארוחת ביניים, קבוצה שנייה קיבלה חטיף לארוחת בוקר ולא קיבלה ארוחת ביניים, קבוצה שלישית לא קיבלה ארוחת בוקר וקיבלה חטיף דגנים לארוחת ביניים, וקבוצה רביעית שלא קיבלה לא ארוחת בוקר ולא ארוחת ביניים.

במהלך המחקר חולקו התלמידים באופן הבא: שיעור עד 8.30 ולאחריו ארוחת בוקר ב- 9.00 (לקבוצות שקיבלו ארוחת בוקר), מבחן ב- 10.00, לאחריו חטיף דגנים (לקבוצות שקיבלו ארוחת ביניים) ומבחן נוסף ב- 12.00. בכל מבחן דרגו הנבדקים את מצב רוחם ועברו בדיקות קוגניציה. התוצאות הראו שארוחת הבוקר השפיעה על מצב רוח טוב יותר, חרדה פחותה וערנות וחברותיות מוגברים. בקבוצות שקיבלו חטיף לארוחת ביניים חל שיפור בערנות ובזריזות, בעיקר באותה הקבוצה שלא קיבלה ארוחת בוקר. מסקנת החוקרים הייתה, שחטיף דגנים לארוחת בוקר או לארוחת ביניים יכול להוות פתרון מעשי, בעיקר כאשר אי אפשר להכין ארוחת בקר
Int J Food Sci Nutr. 2009;60 Suppl 4:63-9.

מאידך, בסקירת ספרות שנערכה לאחרונה, הגיעו החוקרים למסקנה שאין מספיק מידע לקביעת קיומו של קשר סיבתי בין אכילת ארוחת בקר למניעת השמנה.
Am J Clin Nutr. 2013 Nov;98(5):1298-308.

[מאת]

תגובות