אז מה הפרקטיקה המקובלת כיום לגבי חשיפה למזונות אלרגניים: מוקדם או מאוחר ?

לכאורה נראה מהסקירה הזו שיש הגיון ואף סוג של הוכחה לכך שכדאי לחשוף תינוקות בגיל צעיר (כ-3 חודשים) למזונות שמכילים בוטנים , ביצים, חלב ובכך להקטין הסיכון לפתח אלרגיות למזונות אלה. מה מקובל ונהוג היום בפועל ? האם זו ההמלצה באמת ?

• לינק למקור : http://e-med.co.il/ProfessionalSubjects/Nutritional-Metabolic/Article/582760,3,83.htm

דיון

[ד"ר סיגל אילת-אדר]

שלום רב, וסליחה על העיכוב במתן התשובה. המחקרים בנושא חשיפה מוקדמת עדיין בחיתוליהם. בבית חולים "אסף הרופא" עורכים מחקר בנוגע לחשיפה לחלב לאנשים שאלרגיים לחלב ומוצריו. בעבר פורסמו מספר מחקרים שבהם ניסו להסביר את השכיחות הנמוכה בארץ בהשוואה לעולם, של אלרגיה לבוטנים, בחשיפה המוקדמת יחסית של ילדים ל"במבה". המחשבה היא שייתכן שאופן הכנת הבמבה מאפשר חשיפה ראשונית לילדים שמאפשרת להם לפתח "נוגדנים כנגד הנוגדנים לבמבה".

למרות זאת, ההמלצות עדיין שמרניות ולפי אתר משרד הבריאות:

ההמלצה היא על הנקה מלאה ללא תוספת נוזלים עד גיל חצי שנה. אפשר לחשוף לטעימות מגיל 4 חודשים ולהתחיל האכלה במזון מגיל 6 חודשים.

ביצה מגיל חצי שנה(יש לחשוף את הילד לביצה לפני החיסון שמכיל חלבון ביצה)

חלב ניגר (נוזלי) מגיל שנה. חלב 1% לא לפני גיל שנתיים.

דבש – מגיל שנה

קמח חיטה – כדי לאתר אלרגיה, לחשוף לפני גיל 7 חודשים (ולא לפני גיל 6 חודשים כדי להביא את המעי להבשלה מלאה)

לאישה ההרה או המניקה אין להוציא מזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה כמו חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים, דגים. הפחתת המזונות הללו לא נמצאה מועילה לילודים.

בתינוקות ממשפחות אטופיות, רצויה הנקה בלעדית למשך 4 חודשים לפחות בשל הפחתת הסיכון לאטופיק דרמטיטיס ואלרגיה לחלב פרה בשנתיים הראשונות.

אין לתת לתינוקות ממשפחות אטופיות תמ"ל על בסיס סויה במטרה למנוע אלרגיות, היות שלא הוכח כיעיל בהגנה מפני אלרגיה. מקרים נדירים של אלרגיה לחלב פרה אצל התינוק היונק בלעדית, הוצאת חלב פרה מתפריט האם המיניקה נמצאה כיעילה.

ניתן להוסיף מזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה )כמו בוטנים, ביצים, דגים ושומשום (, כמובן במרקם המתאים )מרוסק / טחון לתפריט התינוק בין הגילאים 26-17 שבועות.

חשוב להדגיש שאלרגיה למזון היא תופעה נדירה יחסית באוכלוסיה והיא נובעת מאלרגיה אך ורק לרכיב חלבוני ולכן חשוב להבדיל בין תגובה אלרגית אימונולוגית לבין מקרים אחרים של תגובה למזון (כגון אי סבילות ללקטוז, או תגובות לטוקסינים, הגורמים לזיהום במערכת העיכול ומופרשים מחיידקים המצויים במזון כמו שיגלה, סלמונלה), שאינה קשורה במערכת החיסון אך גורמת לתסמינים דומים.

פירוט נוסף ניתן למצוא באתר המחלקה לתזונה במשרד הבריאות בלינק:

http://www.health.gov.il/hozer/bz25_2012.pdf

 

 

[מאת]

תגובות