האם יש מקום להמליץ על צריכה מרובה של סיבים לנשים בסיכון מוגבר לסרטן שד?

בעקבות מחקר זה המצביע על ירידה של 25% בסיכון לסרטן שד, השאלה היא אם צריכה מוגברת של סיבים יכולה להפחית הסיכון לנשים בסיכון גבוה (עם סיפור משפחתי למשל). כלומר אם יהיה זה נכון להמליץ למטופלות שיש להן סיפור משפחתי של סרטן שד להגביר צריכת סיבים ? אני מבינה שלא מדובר על מחקר התערבותי אך בהנחה שצריכה גדולה יותר של סיבים לא יכולה ממש להזיק נראה לי שזאת יכולה להיות המלצה סבירה . האם ההנחיות למניעת סרטן שד כוללות התייחסות תזונתית כזו או אחרת ?

• לינק למקור : http://e-med.co.il/ProfessionalSubjects/Nutritional-Metabolic/Article/562141,6,83.htm

דיון

[ד"ר סיגל אילת-אדר]

על פניו התשובה היא "כן". כלומר צריך להמליץ לנשים על צריכת סיבים תזונתיים. אבל –
מהמחקר המצוטט וגם ממחקרים אחרים, הקשר יכול לנבוע לא מצריכת הסיבים כי אם מכל דפוס אכילה שהוא יותר בריא. שכן מטבע היותו יותר בריא ויכיל ירקות ופירות ודגנים מלאים, הוא יכיל יותר סיבים.
לשאלה האם מומלץ להוסיף סיבים לדיאטה – כלומר סיבים מוספים, אין תשובה ברורה שכן הסיכון היחסי מחושב עבור סך צריכת סיבים.
לאחרונה יש מחקרים שבהם אפילו לחם מלא איננו יכול להחשב מלא כל עוד הדגן לא נטחן בשלמותו. בחלק מהלחמים מוסיפים סיבים לקמח הלבן ומתברר שהתגובה המטאבולית ללחם כזה, דומה מאד לזו של לחם לבן.
לכן הייתי אומרת שכדאי לדבר על "דפוס אכילה בריא המכיל סיבים תזונתיים" יותר מאשר על סיבים תזונתיים לכשעצמם.
לגבי השאלה על המלצות ספציפיות למניעת סרטן השד, יש הממליצים לנשים בסיכון להמנע לחלוטין מצריכת אלכוהול. גם שומן רווי נמצא קשור לסרטן השד.

[מאת]

תגובות