אני נוטה מאוד להסכים עם המסקנות של המחקר הזה. מה שעובד על אחד לא עובד על אחר. מכיוון שלפעול באופן אקראי ולנסות להציע 59 סוגי פתרונות (לפי המאמר יש 59 סוגים של השמנת יתר ולכל אחד הפתרון האופטימלי שלו) בגישת "נסה והצלח" לא ממש מעשי, השאלה היא אם יש עקרונות וגישות שאפשר להשתמש בהם בכדי […]
אני נוטה מאוד להסכים עם המסקנות של המחקר הזה. מה שעובד על אחד לא עובד על אחר. מכיוון שלפעול באופן אקראי ולנסות להציע 59 סוגי פתרונות (לפי המאמר יש 59 סוגים של השמנת יתר ולכל אחד הפתרון האופטימלי שלו) בגישת "נסה והצלח" לא ממש מעשי, השאלה היא אם יש עקרונות וגישות שאפשר להשתמש בהם בכדי לבחור מה יכול להתאים למטופל ספציפי ובאמצעות כך לשפר את הסיכוי להצלחה.
לצערי, אין לנו כיום מידע גנטי מספיק וגם לא אלגוריתם של המיקרוביום שמאפשר התאמה אישית של הדיאטה. פרט להתאמתה להרגלי החיים וההעדפות של האדם.