שכיחות הבישול הביתי ירדה בסוף המאה העשרים בקרב כל האמריקאים ונשארה קבועה בשני העשורים האחרונים בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. בשנים האחרונות עולה העניין במוטיבציה שתעזור לקדם בישול ביתי. מחקרים מצביעים על כך שבישול ביתי קשור לאיכות תזונה טובה יותר עבור ילדים ומתבגרים, אך אף מחקר עדיין לא בחן האם בישול ביתי קשור לאיכות […]
שכיחות הבישול הביתי ירדה בסוף המאה העשרים בקרב כל האמריקאים ונשארה קבועה בשני העשורים האחרונים בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה.
בשנים האחרונות עולה העניין במוטיבציה שתעזור לקדם בישול ביתי. מחקרים מצביעים על כך שבישול ביתי קשור לאיכות תזונה טובה יותר עבור ילדים ומתבגרים, אך אף מחקר עדיין לא בחן האם בישול ביתי קשור לאיכות תזונתית במדגם מגוון של משפחות באמצעות נתונים ארוכי טווח.
במחקרים קודמים נמצא כי במשפחות בהן מבשלים בבית מעל חמש פעמים בשבוע הצריכה הממוצעת של פירות וירקות גבוהה יותר, לעומת משפחות שאוכלות עד 3 ארוחות המבושלות בבית בשבוע. יחד עם זאת, ממצאים קודמים אלה, המצביעים על הקשר בין בישול ביתי לאיכות תזונתית, מוגבלים משתי סיבות:
- הנתונים ברב המחקרים מבוססים ברובם על מתודולוגיה של cross-sectional family-level , לא ידוע האם העלאת תדירות הבישול הביתי במשפחות שבאופן רגיל אינן נוהגות לבשל בבית, אכן ישפר את האיכות התזונתית בארוחות שלהן.
עד עתה אף מחקר לא בחן מגוון ארוחות שחלקן מבושלות בבית וחלקן לא עבור אותה משפחה ולא נעשתה השוואה בין האיכות התזונתית של המרכיבים בשני סוגי הארוחות.
בנוסף, עבור משפחות בהן נוטים לבשל בבית לעיתים רחוקות חסרים נתונים שיצביעו האם קיימת העדפה למרכיבים לא בריאים באופן כללי (כמו בשרים מעובדים, פחמימות פשוטות, שומנים רוויים), ובמקרה זה יתכן שגם הארוחות הביתיות שלהן עשויות להיות באיכות תזונתית נמוכה כמו ארוחות שאינן מבושלות בבית.
- רב המחקרים שנעשו עד היום נבחנו על אוכלוסיות עם הכנסה גבוהה ללא שילוב של אוכלוסיות מיעוטים במדגם, לפיכך לא ידוע האם בישול ביתי בתדירות גבוהה יותר קשור לאיכות תזונתית גם בקרב משפחות מעוטות יכולת או משפחות של מיעוטים.
על כן, המחקר בא לבחון האם ארוחות המבושלות בבית מכילות יותר רכיבים תזונתיים מאשר ארוחות מוכנות מראש, כלומר מה הסבירות שארוחות המבושלות בבית, באופן חלקי או מלא, יכילו יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים, לעומת ארוחות מוכנות מראש. כיצד הנחה זו באה לידי ביטוי בקבוצות אתניות ומעמד סוציואקונומי שונים.
הנתונים למחקר נלקחו מסקר National Institutes of Health refunded Family Matters Study שנערך בארה"ב בין השנים 2015-2016 בקרב 150 משפחות עם ילדים בני 5-7 ממגוון קבוצות אתניות . החוקרים בחנו 3935 ארוחות סה"כ.
התוצאות התבססו על דיווח עצמי של המשתתפים על הגשת ירקות, פירות, ודגנים מלאים בארוחה (עד כשעה לאחר הארוחה). הוערך הקשר בין הכנת המזון וסוג המזון שהוגש. כמו כן נעשתה התאמה לזמן הארוחה (ארוחת בוקר, צהריים, ערב או נשנוש) וכן האם נאכלה ביום חול או סופ"ש.
בניתוח הסטטיסטי נעשה שימוש בשיטות אומדן קבוצתיות, כדי להעריך את הקשר בין דרך הכנת הארוחה לסוגים ורכיבים של המזון המוגש.
נמצא כי עבור כל הקבוצות האתניות ובכל רמות ההכנסה, ארוחות שבושלו בבית, באופן מלא או חלקי, היו בעלות סיכוי גבוה יותר להכיל יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים לעומת ארוחות שהוכנו מראש:
הסבירות הממוצעת החזויה להגשת פירות בארוחה שבושלה בבית (באופן מלא או חלקי) הייתה בכ- 30% גבוהה יותר לעומת ארוחה מוכנה מראש.
הסבירות הממוצעת החזויה להגשת ירקות הייתה גבוהה בכ- 100% כאשר הארוחה בושלה בבית (באופן חלקי או מלא) לעומת ארוחה מוכנה מראש. ממצא זה היה נכון באותה מידה לגבי כל הקבוצות מכל מעמד אתני וההכנסה שנבדקו.
תוצאות המחקר הדגימו גם, כי ארוחות שנאכלו במסעדה היו בעלות סבירות גבוהה יותר להכיל ירקות לעומת ארוחות מוכנות מראש. אך כאשר מתייחסים לתכולת הפירות או הדגנים המלאים בארוחה, הסבירות שארוחה שהוגשה במסעדה תכיל רכיבים אלה הייתה דומה לארוחות מוכנות מראש.
מחקר זה תורם לספרות הקיימת בשני אופנים:
- הבחינה נעשתה ברמת הארוחה (האם הארוחה בושלה בבית) ולא ברמת המשפחה (כמה פעמים בשבוע אוכלים ארוחה שבושלה בבית). כמו כן, המדגם לקח בחשבון גם משפחות בעלות רמת הכנסה נמוכה וכלל משפחות מגוונות מבחינה אתנית.
- ממצאים מהמחקר הנוכחי מצביעים על כך שארוחות המבושלות במלואן או בחלקן בבית, סביר יותר שיכילו ירקות או פירות במרכיביהן לעומת ארוחות מוכנות מראש, ובהמשך לכך, צריכת הירקות והפירות של ילדים במשפחות אלה תהיה גבוהה יותר.
ממצאים אלה מרחיבים את ההסתכלות הנוכחית, שלא נתנה בעבר תשומת לב רבה לארוחות מוכנות מראש. משפחות מדווחות על זמן מוגבל, על חוסר בכישורי בישול ועל קלקול מהיר של מזון טרי כחסמים לבישול ביתי. עבור משפחות רבות נראה כי העלייה בזמינותן ובנגישותן של ארוחות מוכנות מראש מהווה פתרון לחסמים הללו על ידי אספקת ארוחות מהירות, קלות בעלות חיי מדף ארוכים שניתן לאכול בבית.
למרבה הצער, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים על כך שלמרות היתרונות הרבים של ארוחות מוכנות, היעדר מרכיבים מזינים בהן הופך אותן לנחותות לעומת ארוחות המבושלות בבית (וגם במסעדות, בהקשר של ירקות).
מכאן, שבמטרה לעודד ולהגדיל את תדירות הבישול הביתי בקרב המשפחות, ולקדם את בריאות הציבור, יש צורך בשיתוף פעולה בין קלינאים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הציבור והמשפחות. בהקשר של בישול ביתי- לזהות חסמים פוטנציאליים וליצור דרכים אפשריות להתגבר על חסמים אלה ולעזור למשפחות לשלב רכיבי מזון מזינים בארוחות.
מממצאי המחקר ניתן להציע פתרונות מעשיים למשפחות: נראה כי גם תוספת של ארוחות במסעדה או שימוש בעזרי בישול מוכנים מראש כחלק מהארוחה מגדילה את הסבירות לכלול מרכיבי ארוחה מזינים בדומה לארוחות המבושלות בבית.
בנוסף, יש צורך בהערכה של אסטרטגיות פוטנציאליות להגברת הסבירות להכללת רכיבי תזונה מזינים גם בארוחות מוכנות ובמסעדות.
למרות שממצאי המחקר מצביעים על כך שכל המשפחות יתרמו מתדירות גבוהה יותר של ארוחות ביתיות, ופחות ארוחות מוכנות מראש או במסעדות, יש לתת את הדעת על כך שקבוצות מסוימות עשויות להיתרם ממחקר ממוקד כדי לזהות חסמים לבישול ביתי ולהעריך פוטנציאל אסטרטגיות להתגבר על מחסומים ספציפיים לתתי קבוצות אלה.
לסיכום,
ממצאי המחקר מצביעים על כך שעבור כל הקבוצות האתניות ובכל רמות ההכנסה, ארוחות שבושלו בבית באופן מלא או חלקי נוטות להכיל יותר פירות וירקות מאשר ארוחות שאינן מבושלות בבישול ביתי. ארוחות מוכנות מראש וארוחות במסעדה צפויות להכיל פירות ודגנים מלאים באותה מידה, אך ארוחות במסעדה נוטות יותר להכיל ירקות מאשר ארוחות שהוכנו מראש. ממצאים אלה מצביעים על כך שהתערבויות המפחיתות את החסמים לבישול ביתי, באמצעות קידום בישול ואסטרטגיות קלות לתכנון ארוחות (למשל, כיצד לבחור תערובות / עזרי בישול עם יתרונות בריאותיים מקסימליים), מצדיקות התערבות נוספת.
המחקר המקורי:
בישול ארוחות ביתיות עם הילדים וההשפעה על רכיבי תזונה