אז מהו שיעור הפחמימות האופטימלי בתזונה ?

תודה על השאלה, זה מחייב לחזור למאמר המקורי ומעניין.

אז מה שהעליתי הוא:

1. השאלון עליו התבססו במחקר ARIC הוא שאלון FFQ של וולטר ווילט. אלא שהם השתמשו בשאלון 61 הפריטים בעוד שווילט פיתח את השאלון שלו בהמשך ל- 120 פריטים. כלומר יכול להיות שהדיוק לא מלא.

2. כתמיד – מדובר במחקר תצפיתי עם ההטיות האופייניות למחקר כזה.

3. בסיפא של המחקר בודקים את החוקרים החלפה של פחמימות באיזה רכיב תזונה, קשורה לסיכון מוגבר. כלומר, אם אנחנו מחליפים שומן רווי ובמקומו שמים פחמימות – הסיכון נמוך יותר. כך גם לגבי חלבון. שני אלה מהוים סמנים לצריכת בשר גבוהה בתפריט ומחזקים את ההמלצה שלנו לא להחליף שומן רווי בפחמימות פשוטות אבל – כן להחליפו בדגנים (כך לפחות אני מפרשת את הנתונים). תוצאה כזו לא נצפתה אם הפחמימות הוחלפו בשומן לא רווי או בחלבון מהצומח. אז אם אני צריכה להסיק עד כה: נראה שאין הוכחה שדיאטת הפליאו היא הדיאטה המומלצת – לפחות לפי המחקר הנוכחי.

4. מעניין לראות, שהסיכון המוגבר נצפה בדיאטה עם 40% מהקלוריות מפחמימות. שאיננה דיאטה מאד נמוכה בפחמימות.

אם לצטט מהדיון של החוקרים: במקרים רבים דיאטה דלת פחמימות היא דלה גם בירקות, פירות ודגנים וכמות גבוהה של חלבון ממקור בעלי חיים, בהשוואה לדיאטה שמכילה חלבון מערך ביולוגי גבוה, ברזל זמין וויטמינים ומינרלים היא קשורה לתמותה גבוהה יותר. יתרה מזאת, פחמימות במזרח הרחוק מתאפיינות בדגנים לא מלאים כסמן למצב סוציואקונומי נמוך. במקרה זה, הקשר בין דיאטה עשירה בפחמימות לסיכון מוגבר מתווך על ידי מצב סוציואקונומי.

ולסיכום דעתי האישית (ניתן גם לדלג עליה) – שוב אנחנו מדברים על איכות התפריט ולא על כמות כזו או אחרת בהרכב. דגנים מלאים, שומן לא רווי – בעיקר אומגה-3 וחד בלתי רווי וחלבון מהצומח – מהוים תזונה מאוזנת גם ללא התייחסות לאחוז המרכיבים.